אהבה היא כמו אש

אהבה היא כמו אש.

בהתחלה יש רק להבה קטנטנה, היא גודלת וגודלת מתפתחת וצוברת תאוצה עם כל משב רוח קטן.

אם רוצים להבה גדולה, או שריפה, צריך לתת לה חצן ליזון ממנו וענפים לשרוף. צריך לתפח ולדאוג לה כדי שתגדל ותתעצם.

אם לא רוצים אש, אפשר לתת לה לדעוך. לא לספק לה חמצן או לשפוך עליה מים.

מים הם כמו בגידה- מכבים את הניצוץ או את הלהבה בשניות. גורמת לסוף מהיר ובטוח.

אבל אם האהבה היא חד סיטרית. אם הוא\היא לא מחזיר\ה אהבה אפשר לגרום לה לדעוך- לא לספק לה חמצן. זה תהליך ארוך, בהתחלה האש לא תשתנה, ואזהיא תדעך. היא תחלש ותקטן עם הזמן, אחריי הרבה זמן ישארו רק הגחלים החמים והאדומים שלוחשים. רק אחריי הרב מאוד זמן הם יתקררו ויכבו.

אז ניתקת את הקשר. את\ה לא רואה אותו\ה יותר. ניתוק מוחלט. האש כוותה לגמרי.

אבל אם את\ה פוגש\ת אותו\ה לפניי שהגחלים התקררו לגמריי?

הניצוץ עדיין שם, הגחלים עדיין חמות. את\ה רואה אותו\ה וזה כמו נשיפה. משב הרוח הקטן שמספיק כדי להעלות להבה גחלים. הלהבה מתעצמת עם כל מבט, כל מילה בשיחתכם גורמת לאש להתעצם וללב להחסיר פעימה. ואז יש שתי אפשרויות.

אפשרות ראשונה, הוא\היא יחזיר\תחזיר לך אהבה. לא כמו מיקודם, היא\הוא יאהב\ תאהב אותך, תבין\יבין מה היא\הוא פספס\ה. הלהבה תתעצם ותגדל ולא יהיה דבר שיעצור אותה. מזל טוב. התחילה מערכת יחסים.

אפשרות שניה, הרגשות שלו\שלה כלפייך לא השתנו מאז הלהבה הקודמת. שמיכה ענקית מכסה את האש וחונקת אותה. האש נכבת, הגחלים קפואות, והלב נשבר.

זה כואב.

מאוד.