אאעאעאעאעאעאעאעאעאע! זהו. צעקתי.

בא לי לצרוח!!!!!

הרופא שיניים שלי כל כך חתיך! איך אפשר לכעוס עליו ככה??!?!?!?!!?

הוא הרדים לי את הפה (אני יודעת שזה לטובתי) ועכשיו זה מרגיש כמו חלק מת! כאילו יש לי נמק! יאק! זה נוראי!

אמא שלי עיצבנה אותי ברמות!  היא עושה את זה תמיד- דברים קטנים כאלה שאי אפשר באמת לכעוס בגללם. זה יכול להיות:

"אפשר לשבת פה?" בלי שאני אוכל לסרב- חייבת לפנות לה את הכיסא

או:

"הלכתי לקניות למה לא אמרת שאת צריכה שעווה לרגליים?" ואפילו שאני אומרת לה שאני אמרתי לה פעמיים והיא שכחה היא לא מאמינה.

או:

"אויש תסדרי גבות"

אין על אמא... נכון?